<h1>חוקות הדיינים סימנים רכ"ה—רכ"ו</h1>
<h2>דף לא.</h2>
עדים שבאו והעידו על א' הא' אומר שלוה פ' מפ' מנה והעד הב' שלוה מאתיים הרי זה חייב לשלם לו מנה מפני שבכלל מאתיים מנה והרי השני עדים מודים על המאה שלוה כך מפורש בפ' זה בורר. עדים שהעידו על ראובן העד הא' אמר שלוה משמעון דמי חבית של שמן והעד הב' מעיד שלוה משמעון דמי חבית של יין הרי זה חייב לתת לו דמי חבית של יין שהם בכלל דמי חבית של שמן וכן בכל כיוצא בזה אבל אם אמר הא' שלוה ממנו חבית של יין והעד הב' חבית של שמן עדותן בטילה כיון שהם מכחישין זה את זה בגוף העדות וכן בכל כיוצא בזה כך מפורש בפ' זה בורר.
